Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 76a
תַּשְׁלוּם דְּכֵפֶל.
Traduction
the payment of the extra part of the double payment, i.e., the amount that exceeds the principal.
Rachi non traduit
תשלום דכפל. משלמין את הכפל והוא משלם שלשה לבד הקרן:
Tossefoth non traduit
תשלום דכפל. ולעיל (בבא קמא דף סח:) דמוקי ריש לקיש מתני' דגנב והקדיש ואח''כ טבח משלם תשלומי כפל כשהקדיש בעלים ביד גנב צריך לומר נמי תשלום דכפל:
גָּנַב וְהִקְדִּישׁ וְאַחַר כָּךְ טָבַח וּמָכַר כּוּ'. אָמְרִי: בִּשְׁלָמָא אַטְּבִיחָה לָא מִחַיַּיב, דְּכִי קָא טָבַח – דְּהֶקְדֵּשׁ קָא טָבַח, וְלָא דְּמָרֵיהּ קָא טָבַח;
Traduction
§ The mishna teaches: If one stole an animal and subsequently he consecrated it as an offering, and afterward he slaughtered or sold it, the thief pays the double payment but he does not pay the fourfold or fivefold payment. The Sages say: Granted, he is not liable to pay the fourfold or fivefold payment for the slaughter of the animal, as when he slaughtered it, he slaughtered an animal belonging to the Temple treasury, and he did not slaughter the animal belonging to its owner.
Rachi non traduit
כי קא טבח דהקדש קא טבח. דהא בלאחר יאוש קיימינן דאי לפני יאוש לא קדשה וכיון דאייאוש קנייה הקדש ביאוש ושינוי רשות הלכך לאו דמריה קטבח:
אֶלָּא אַהֶקְדֵּשׁ – לִיחַיַּיב! מָה לִי מְכָרוֹ לְהֶדְיוֹט, מָה לִי מְכָרוֹ לַשָּׁמַיִם?
Traduction
But let him be liable to pay the fourfold or fivefold payment for having consecrated the animal in the first place, as what difference is it to me if he sold the animal to an ordinary person, and what difference is it to me if he sold it to Heaven by consecrating it? Consecration should be considered tantamount to a sale, as in either case ownership of the animal is transferred to another party.
Tossefoth non traduit
אלא אהקדש ליחייב. כולה הך סוגיא כר' יוחנן ודלא כריש לקיש דמוקי לה לעיל (בבא קמא דף סח:) כשהקדישו בעלים ביד גנב:
הָא מַנִּי – רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: קֳדָשִׁים שֶׁחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – בִּרְשׁוּתֵיהּ דְּמָרֵיהּ קָיְימִי.
Traduction
The Gemara answers: In accordance with whose opinion is this mishna taught? It is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who says that sacrificial animals for which the owner bears financial responsibility to replace with another animal if one of the original animals is lost or dies are considered to be in the possession of their owner (see 74b). The mishna is referring a case where the thief consecrated the animal in such a manner that he is obligated to replace it if it is lost or damaged before being sacrificed. One consequence of this potential financial loss is that the animal is considered to be in the thief’s possession even after he consecrated it. Therefore, the animal’s consecration is not tantamount to a sale to another party.
Rachi non traduit
ר''ש היא. וכגון שאמר הרי עלי עולה והפריש גניבה זו לנדרו דכיון דחייב באחריותו ודבר הגורם לממון הוא כממון דמי ולאו מכירה היא ומיהו לענין טביחה פטור דאע''ג דברשות גנב קיימא דאם אבדו חייב באחריותם להקדש חל עליה מיהא שם הקדש לאפוקי מרשות מרה קמא ולאו דמרה קא טבח:
הָא מִדְּסֵיפָא רַבִּי שִׁמְעוֹן הָוֵי, רֵישָׁא לָאו רַבִּי שִׁמְעוֹן!
Traduction
The Gemara rejects this answer: But from the fact that the latter clause of the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, it follows that the first clause of the mishna, which is stated before his opinion is introduced, is not in accordance with the opinion of Rabbi Shimon.
אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּקָדָשִׁים קַלִּים, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּאָמַר: קָדָשִׁים קַלִּים – מָמוֹן בְּעָלִים הוּא, וּבִרְשׁוּתֵיהּ קָיְימִי.
Traduction
Rather, with what are we dealing here in the mishna? We are dealing with a case where the thief consecrated the animal as an offering of lesser sanctity, and the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, who says that an offering of lesser sanctity is the property of its putative owner, and is considered in his possession. Therefore, its consecration is not tantamount to a sale to another party.
Rachi non traduit
בקדשים קלים. שהקדישו לשלמים:
דר' יוסי הגלילי. בפ''ק (דף יב:) הלכך לאו מכירה היא ומיהו מרשות מרה קמא אפקינהו שם הקדש וכי קא טבח לאו דמרה קא טבח ל''א בטביחה משום הכי לא מחייב דבשעת טביחה דהקדש נינהו דאמר בפ''ק דכי אמר רבי יוסי הגלילי ממון בעלים מחיים אבל לאחר טביחה לא אלא משלחן גבוה קא זכו ולא נהירא לי דבכי האי שחיטה לא אמר ר' יוסי הגלילי דמשלחן גבוה קא זכו אלא במקדש בחלקו שחלקו בקדשים דהויא התם שחיטה וזריקה והקטרת חלבים אבל בשעת טביחה אכתי ממון בעלים הם:
אֲבָל קָדְשֵׁי קָדָשִׁים מַאי, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה?! אַדְּתָנֵי רֵישָׁא: גָּנַב וְטָבַח וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישׁ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה; לִיפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידַהּ:
Traduction
The Gemara rejects this answer as well: But what would be the halakha had the thief consecrated the animal as an offering of the most sacred order? Would he have to pay the fourfold or fivefold payment? If so, rather than teaching the following in the earlier clause of the mishna (70a), in the case that stands in opposition to this one: If he stole an animal and slaughtered it and afterward he consecrated it, he must pay the fourfold or fivefold payment, let the tanna distinguish and teach the opposing halakha within the same category itself.
Rachi non traduit
אדתני רישא כו'. דמשמע דלא מצי למיתני חיובא בתר דאקדיש:
לפלוג וליתני. בסיפא ולאשמועינן חיובא אפילו היכא דאקדיש קודם טביחה:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּקָדָשִׁים קַלִּים, אֲבָל בְּקָדְשֵׁי קֳדָשִׁים – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה!
Traduction
The Gemara elaborates: The tanna could have taught: In what case is this statement, that the thief is exempt if he consecrated the stolen animal and then slaughtered or sold it, said? It is said only if he consecrated the animal as an offering of lesser sanctity; but if he consecrated it as an offering of the most sacred order he pays the fourfold or fivefold payment, as the consecration itself would be tantamount to a sale to another party.
אֶלָּא לְעוֹלָם – לָא שְׁנָא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְלָא שְׁנָא קָדָשִׁים קַלִּים; וּדְקַשְׁיָא לָךְ: מָה לִי מְכָרוֹ לְהֶדְיוֹט מָה לִי מְכָרוֹ לַשָּׁמַיִם; מְכָרוֹ לְהֶדְיוֹט – מֵעִיקָּרָא תּוֹרָא דִרְאוּבֵן, וְהַשְׁתָּא תּוֹרָא דְשִׁמְעוֹן. מְכָרוֹ לַשָּׁמַיִם – מֵעִיקָּרָא תּוֹרָא דִרְאוּבֵן, וְהַשְׁתָּא תּוֹרָא דִרְאוּבֵן.
Traduction
Rather, the Gemara states that actually there is no difference whether the thief consecrates the animal as an offering of the most sacred order and there is no difference whether he consecrates it as an offering of lesser sanctity. And as for the matter that presented a difficulty for you, namely: What difference is it to me if he sold the animal to an ordinary person and what difference is it to me if he sold it to Heaven by consecration, one can answer as follows: If someone, e.g., Reuven, sold an ox to an ordinary person, e.g., Shimon, at the outset it was Reuven’s ox and now, after the sale, it is Shimon’s ox. By contrast, if he sold it to Heaven, i.e., he consecrated it as an offering, it is not considered to have been transferred into the possession of another party, as at the outset it was Reuven’s ox and now, after consecration, it is still Reuven’s ox.
Rachi non traduit
מכרו להדיוט מעיקרא תורא דראובן. קודם שמכרו קרוי השור על שמו של גנב ומשמכרו קרוי על שם לוקח אבל מכרו לשמים עדיין שם המקדישו עליו שקרוי עולתו של פלוני:
Tossefoth non traduit
והשתא תורא דשמעון. והא דאמר לקמן גנב והקדיש חייב ד' וה' דהוי כמוכרו להדיוט היינו בקדשי בדק הבית דלא מיקרו על שם בעלים וקדשי מזבח אומר ר''י אע''ג דמיקרו על שם בעלים ולא הוי הקדש כמכירה מ''מ למ''ד יאוש לא קני חשיב כיאוש ושינוי רשות לענין דחל הקדש אחר יאוש כדמשמע לעיל (בבא קמא דף סו:) דבעי לאוכוחי אביי לרבה דיאוש לא קני מקרבנו ולא הגזול ואפילו הכי אמר שם דחל הקדש אע''ג דאכתי לא אסיק אדעתיה דהוי יאוש ושינוי השם אלא משום דהוי יאוש ושינוי רשות:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר וְכוּ'. אָמְרִי, נְהִי דְּסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה לִי מְכָרוֹ לְהֶדְיוֹט מָה לִי מְכָרוֹ לַשָּׁמַיִם; אִיפְּכָא מִיבְּעֵי לֵיהּ:
Traduction
§ The mishna teaches: Rabbi Shimon says: In the case of sacrificial animals for which the owner bears financial responsibility to replace with another animal if one of the original animals that one stole is lost or dies, the thief is obligated to pay the fourfold or fivefold payment if he slaughters one of the animals. If it is a sacrificial animal for which the owner bears no financial responsibility, the thief is exempt from the fourfold or fivefold payment. At this stage the Gemara assumes that Rabbi Shimon requires the fourfold or fivefold payment as a fine for the act of consecration itself rather than for the act of slaughtering the animal. The Gemara says: Although Rabbi Shimon holds that there is a logic of: What difference is it to me if he sold the animal to an ordinary person and what difference is it to me if he sold it to Heaven via consecration, nevertheless, he should have said the opposite.
Rachi non traduit
אמרי נהי דסבר רבי שמעון כו'. דקא סלקא דעתך משום טביחה לא מחייב ליה ר''ש דאפילו הפרישו לשם נדר המוטל עליו אחריות נפק מרשות מריה קמא ונעשה זה שומר להקדש וכי טבח לאו דמריה קא טבח וכי מחייב ליה ר''ש אשעתא דהקדש קמחייב ליה דהויא מכירה הלכך מיבעי ליה למימר איפכא:
קֳדָשִׁים שֶׁחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – פָּטוּר, דְּאַכַּתִּי לָא נְפַק מֵרְשׁוּתֵיהּ;
Traduction
The Gemara elaborates: He should have said that if they are sacrificial animals for which one bears financial responsibility, the thief is exempt from paying the fourfold or fivefold payment. In other words, if the thief stole a non-sacred animal and subsequently consecrated it as an offering in such a manner that he bears responsibility to replace it, he should be exempt from the fourfold or fivefold payment for the act of consecration. The reason is that the animal has not yet left his possession, and therefore this act of consecration should not be considered a sale.
Rachi non traduit
דאכתי לא נפיק מרשותיה. הלכך לאו מכירה היא ואטביחה נמי לא מחייב דמרשות מריה קמא נפיק:
קֳדָשִׁים שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – חַיָּיב, דְּמַפְּקִי לֵיהּ מֵרְשׁוּתֵיהּ!
Traduction
By contrast, if they are sacrificial animals for which one does not bear financial responsibility, the thief should be liable to pay the fourfold or fivefold payment. If the thief stole a non-sacred animal and then consecrated it as an offering in such a way that he does not bear responsibility to replace it, he should be liable to pay the fourfold or fivefold payment for the act of consecration, as he has thereby removed the animal from his possession.
Rachi non traduit
שאין חייב באחריותן חייב. אשעת הקדש דמכירה היא:
אָמְרִי: רַבִּי שִׁמְעוֹן – אַמִּילְּתָא אַחֲרִיתִי קָאֵי,
Traduction
The Sages say in response: Rabbi Shimon is not discussing the issue of whether the consecration of an animal is tantamount to its sale. Rather, he is referring to a different matter, one that is not explicitly mentioned in the mishna.
Rachi non traduit
אמילתא אחריתי קאי. דהיכא דאקדיש גנב בין לנדר בין לנדבה לא מחייב ליה ר''ש לאו אשעתא דהקדש משום דעדיין שמו עליו נדבתו של פלוני ולאו אטביחה דהא מרשות מריה קמא נפק אלא אגונב הקדש שהקדישו בעלים קאי דכיון דחייב בעלים באחריות כי קא טבח דמריה קא טבח דדבר הגורם לממון כממון דמי:
וְהָכִי קָתָנֵי: אֵין הַגּוֹנֵב אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְכֵן גּוֹנֵב הֶקְדֵּשׁ מִבֵּית בְּעָלִים – פָּטוּר.
Traduction
And this is what the mishna is teaching: One who steals an animal after a thief has already stolen it, i.e., he steals it from the thief, does not pay the double payment, and if he slaughtered or sold the animal he does not pay the fourfold or fivefold payment. And similarly, one who steals consecrated property from the house of its owner is exempt from the double payment, and if it was a sacrificial animal and the thief slaughtered or sold it, he is exempt from the fourfold or fivefold payment.
מַאי טַעְמָא? ''וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ'' – וְלֹא מִבֵּית הֶקְדֵּשׁ.
Traduction
What is the reason for this last ruling? The reason is as it is written: ''If a man gives his neighbor money or vessels to safeguard and it was stolen from the house of the man, if the thief shall be found he shall pay double'' (Exodus 22:6). The phrase ''from the house of the man'' indicates that a thief is obligated to pay the double payment only when they are stolen from a person, but not if the item in question was stolen out of the house of the Temple treasury.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קֳדָשִׁים שֶׁחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – חַיָּיב. מַאי טַעְמָא? קָרֵינָא בֵּיהּ: ''וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ''. וְשֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – פָּטוּר, דְּלָא קָרֵינַן בֵּיהּ: ''וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ''.
Traduction
Rabbi Shimon says: If the stolen items were sacrificial animals for which the owner bears financial responsibility, the thief who steals them is liable to pay the double payment, as well as the fourfold or fivefold payment if he slaughters or sells them. What is the reason for this? Since the owner must replace the animals, one applies to this case the phrase ''and it was stolen from the house of the man.'' But if the stolen animals are those for which the owner does not bear financial responsibility, the thief is exempt from the double payment and from the fourfold and fivefold payment, as one does not apply to this case the phrase ''and it was stolen from the house of the man.''
Tossefoth non traduit
ורבי שמעון הא אמר שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה. הא לא איצטריך אלא משום מ''ד אין לשחיטה אלא לבסוף דלמ''ד דישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף מצי למפרך אפילו סבר ר''ש שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה אמאי חייב אשחוטי חוץ ד' וה' מכי שחט ביה פורתא אסרה ואידך לאו דמרה קטבח:
מִכְּדִי שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה – לֹא שְׁמָהּ שְׁחִיטָה; קֳדָשִׁים נָמֵי שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה הִיא!
Traduction
Now, we have heard elsewhere concerning Rabbi Shimon that he said: An act of slaughter that is not fit for accomplishing its full ritual purpose is not considered an act of slaughter at all. And if the thief slaughtered the sacrificial animal he stole, this is also an act of slaughter that is not fit for accomplishing its full ritual purpose, as it does not render the animal’s meat fit for consumption, in light of the halakha that it is prohibited to eat a sacrificial animal slaughtered outside the Temple.
Rachi non traduit
שמעינן ליה לרבי שמעון. דמתני' דפטר אטביחת טריפה:
קדשים נמי שחיטה שאינה ראויה היא. דקדשים הנשחטין בחוץ פסולין ומאי טעמא דרבי שמעון דאמר קדשים שחייב באחריותן חייב דמשמע שאם גנב קדשים וטבחן דחייב בתשלומי ד' וה':
Tossefoth non traduit
שחיטה שאינה ראויה היא ולא שמה שחיטה. לגבי ארבעה וחמשה דגמר מוטבוח טבח והכן בר מלגבי לאו דשחוטי חוץ דבהכי חייב רחמנא וא''ת ואמאי חשיב ליה שחיטה שאינה ראויה הא יכול לפדות בשעת פירכוס דבר העמדה והערכה היא כדאמרינן בפ''ב דחולין (דף ל.) ואין לך מום גדול יותר משחיטה ואין סברא לומר דלפי שנפסל שוב אין לו פדיון דבשלמא פסול שהוא בשריפה כגון פיגול אין לו פדייה משום דמצוה לשורפו כדאמרינן בפרק כל שעה (פסחים ד' כד.) כל שבקדש פסול באש ישרף אבל שחיטת חוץ אינה בשריפה אלא בקבורה כדאמרינן בפרק עד כמה (בכורות דף כח.) מי שאינו מומחה וראה את הבכור ונשחט על פיו הרי זה יקבר ומיהו לדברי המפרש דלא חשיב המפרכסת כחיה. אלא כגון ישראל בטמאה ונכרי בטהורה דלאו שחיטה היא דההיא דשחט בה שנים או רוב שנים ועדיין ' מפרכסת הרי היא כחיה דבפ''ב דחולין (ד' ל:

ושם) אין משנה בשום מקום אלא היינו ההיא דהעור והרוטב (שם ד' קכא.) דשונים ישראל בטמאה כו' אבל היכא דשחטה כתיקונה לא חשיב מפרכסת כחיה מתיישב כאן דשחיטת חוץ לאו בת פדייה היא כיון דשחיטה גמורה היא להוציא מידי נבילה וגם להתירה באכילה אם היה לה פדיון דהכא אליבא דר''ש קיימי דבין רבי יוחנן ובין ר''ל מודו דקדשי מזבח לר''ש היו בכלל העמדה והערכה כדאמרינן בפרק בתרא דתמורה (ד' לב:) ולא פליגי אלא אליבא דרבנן אבל מ''מ קשה לריש לקיש אליבא דרבנן דקדשי מזבח לא הוי בכלל העמדה והערכה כדאמר התם דלא משתמיט בשום מקום לשום תנא שיהיו נפדין ודוחק לומר דמדרבנן הוא דאין נפדין לפי שעשה מום זה בידים כשאר מטיל מום שאין נשחט וניתר על ידי אותו מום וי''ל דמום שהוא מחיים חשיב מום לפדות על ידו אבל מום דלאחר מיתה לא חשיב מום כדתניא בסוף תמורה (לג.) בהדיא מתו תמימים יקברו בעלי מומים יפדו דלא בעי העמדה והערכה ואפילו הכי תמימים יקברו:
כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּשׁוֹחֵט תְּמִימִים מִבִּפְנִים לְשֵׁם בְּעָלִים.
Traduction
When Rav Dimi came from Eretz Yisrael, he said that Rabbi Yoḥanan says: This is referring to a case where the thief slaughters the animal, unblemished, inside the Temple, for the sake of its owner. In this case, its meat may be eaten.
וַהֲרֵי חָזְרָה קֶרֶן לַבְּעָלִים! אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אָבִין: שֶׁנִּשְׁפַּךְ הַדָּם.
Traduction
The Gemara asks: But by slaughtering and sacrificing the sacrificial animal on behalf of the owner, it is as though the principal, i.e., the animal itself, has been returned to the owner, and the fourfold or fivefold payment should no longer apply. The owner had designated the animal as his offering, and it was in fact used for that purpose. Rabbi Yitzḥak bar Avin said in response: This is referring to a situation where the animal’s blood was spilled before it could be sprinkled on the altar. Consequently, the owner did not achieve atonement through this offering, which is why it is not considered as though the animal has been returned to the owner.
Rachi non traduit
והרי חזרה קרן לבעל הבית. הואיל ולשם בעלים נזבחו:
שנשפך הדם. ומיהו בשעת שחיטה ראויה היא:
כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּשׁוֹחֵט תְּמִימִים בִּפְנִים שֶׁלֹּא לְשֵׁם בְּעָלִים.
Traduction
When Ravin came from Eretz Yisrael, he cited a different version of this answer, and said that Rabbi Yoḥanan says: This is referring to a case where the thief slaughters the animal, unblemished, inside the Temple, but not for the sake of its owner. The halakha in this case is that the animal’s meat may be eaten but the owner has not fulfilled his obligation with this offering. In such a case, the slaughter of the animal does render its meat fit for consumption. Yet, it is not considered as though the animal has been returned to the owner.
Rachi non traduit
שלא לשם בעליהן. דשחיטה ראויה היא דקיימא לן (זבחים ד' ב.) כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים וקרן לא חזרה לבעלים דקיימא לן שלא עלו לבעלים לשם חובה:
Tossefoth non traduit
שלא לשם בעליהן. וה''ה שלא לשמן אי נמי ההוא נמי קרי ליה שלא לשם בעליהן משום שלא עלו לבעלים לשם חובה ונראה לו דוחק להעמיד בנשפך הדם ורב דימי דאוקמא כשנשפך הדם משום דניחא ליה לאוקמא בכל קדשים שחייב באחריותן [דבשלא] לשם בעליהן לא מתוקמא בפסח וחטאת דמפסלי שלא לשמן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source